חדר הכושר – מי מרוויח ומי משלם?

רקע

בכתבה שפרסמנו באוגוסט 2024, "חוזים באפלה – חלק 2", התרענו על הסכמים שנחתמו מאחורי הקלעים ועל בעלי תפקידים קרובים למוקדי הכוח שהיו בוועד המקומי. כעת, במהלך ישיבת התקציב שנערכה בתחילת מרץ 2025, מתברר כי המקורות שלנו צדקו – ובגדול.

הסיפור צף מחדש

במהלך הישיבה, תושב מהיישוב העלה שאלה פשוטה: היכן מופיעות הוצאות והכנסות חדר הכושר בתקציב היישוב, בהתחשב בכך שמדובר בעסק פרטי הפועל בשטח היישוב?

בתחילה ניסו הגורמים הרלוונטיים (חיים וייס מזכיר היישוב וחלק מחברי הוועד) להסיט את השאלה בתשובות עמומות, תוך הפניה כללית לדוחות התקציב. אך לאחר התעקשות מצד מספר משתתפים, נחשפה האמת:
שיפוץ המבנה שבו פועל חדר הכושר בוצע על חשבון היישוב, ולמרות שמדובר בעסק פרטי – לא נגבית ממנו שכירות למשך שלוש שנים לפחות.

ניגוד עניינים?

לפי מידע שהתקבל ונבדק על ידינו, בעת חתימת ההסכם מול מפעילת חדר הכושר, שושנה מרדכייב – אמה של הבעלים – כיהנה כאחראית התרבות ביישוב, ואחיה שימש כחבר ועד בזמן ההחלטה בנושא.
האם מדובר בניגוד עניינים מובהק?

ומה יצא לתושבים מכל זה?

למרות ההשקעה הציבורית הרבה, שעות הפעילות שהוקצו לתושבים נותרו כמעט זהות לאלו שהיו לפני השיפוץ. כל פעילות מעבר לכך מחויבת בתשלום פרטי ונפרד.

כפי שציינו כבר באוגוסט:
"שיפוץ המבנה (לא כולל ציוד חדר הכושר שבתוכו) נעשה על חשבון היישוב/מבנה ציבור וללא שכירות ואנו מקבלים בתמורה… כמעט את אותן שעות פעילות כמו שהיה בחדר כושר הישן".

סיכום

הסכם שבו היישוב מממן את השיפוץ, מוותר על שכירות, ומקבל בתמורה שירותים כמעט זהים למה שקיבל בעבר – מעורר שאלות קשות.
האם מדובר באי-סדר תקציבי? בהעדפה פסולה? או שמא בעסקה שתוכננה מראש תוך ניצול קשרים משפחתיים?

נמשיך לעקוב.